לפי הפלא יועץ, מצוות כיבוד הורים נעשית ביתר הידור לאחר פטירתם. כאשר הבן הולך בדרך התורה ומקיים מצוות לעילוי נשמת הוריו, הוא מעניק להם כבוד וגורם לעלוי נשמתם בעולם העליון. כמובן שטובה גדולה זו מסייעת גם לקרובי משפחה אחרים שהלכו לעולמם כמו בעל, אישה, ילד, אח, אחות וכדומה.

מקובל להצמיד כיתוב עם הקדשה לעילוי נשמת הנפטר על גבי ספרים תורניים שמוקדשים לבית המדרש, סידורים לעילוי נשמת הנתרמים לבתי כנסת, תהילים לעילוי נשמת וכן מזכרות לעילוי נשמת המחולקות בכנסי התעוררות וכדומה. הקדשות אלו מגדירות את מעשה הנתינה כך שיוקדש לעילוי נשמתו של הנפטר ויפעל לעליית הנשמה עוד ועוד. המעשה של זיכוי הרבים נזקף לזכות הנפטר ומסב לו נחת רוח עצומה בשמים

הדלקה של נר נשמה היא מנהג ידוע המסוגל לעליית נשמה. בימי השבעה מקובל להדליק נר נשמה בבית האבל וכן בכל שנה ביום השנה של הנפטר.

משנה אותיות "נשמה" וידוע כי לימוד משניות מועיל מאוד לעילוי נשמת הנפטר. קרובי משפחה רבים בוחרים להקים קבוצות ללימוד משניות בהם לאחר כל שיעור מוזכר כי השיעור יהא לעילוי נשמת פלוני בן פלוני ומקובל להוסיף אף כיתוב על המשניות - הקדשה לעילוי נשמת פלוני/ת בן/ת פלוני/ת. המשניות אותן נהוג ללמוד הן פרקי מסכת מקוואות

יש הנוהוגים להגיש ביום השנה שתייה, מאפים, פירות ופיצוחים בבית הכנסת לאחר התפילה כדי לזכות את המתפללים בברכת הגפן, מזונות, עץ, אדמה ושהכל לזכותו של הנפטר, דבר ידוע כמועיל לעילוי נשמתו.

• בעדות אשכנז - לאחר הפטירה מזכירים את שם הנפטר ואת שם אביו: פלוני/ת בן/ת פלוני
• בעדת תימן - נהוג להזכיר תמיד את שם האדם ואת שם אביו: פלוני/ת בן/ת פלוני.
• בעדות המזרח - נהוג תמי להזכיר את שם האדם ואת שם אמו: פלוני/ת בן/ת פלונית.

ישנן דרכים רבות ומגוונות לעילוי נשמת הנפטר, וכולן נושאות משמעות גדולה: הקדשות על ספרי קודש, סידורים, תהילים, או מעשים טובים כמו לימוד תורה ותפילות, כל פעולה כזו תורמת להעלאת נשמת הנפטר ומסבה לו נחת רוח. כל מעשה טוב מחבר אותנו לזיכרון הנפטר ולחסד שאנחנו יכולים להעניק לו לאחר פטירתו, ומעלה את נשמתו מעלה מעלה בעולם העליון והנצחי, וכמה נחמה יש בהבנה שאנחנו יכולים להכיר טובה ולהיטיב עם יקירינו במותם אף יותר מבחייהם.